במכון אף יוקם 'מלון היפוקסי', ראשון מסוגו בישראל, שבו ישררו תנאים של מיעוט חמצן באוויר, כדי לאפשר לספורטאים להתאכסן במקום ולהכין את גופם לתחרויות שיתקיימו בגבהים שבין 2,000 ל-4,000 מ' מעל פני הים; למשל, מרוץ האופניים טור דה פראנס, שנערך בהרי האלפים.

אדמס, אלוף ברכיבת אופניים בעצמו ודור שני לתורמים לאוניברסיטת תל אביב, סיפר בטקס חנוכת המכון, כי הציב לעצמו יעד אישי – לשים את מדינת ישראל על מפת רכיבת האופניים העולמית. לדבריו, הפרויקט באוניברסיטת תל אביב מעניין בשל היותו לא רק אקדמי, אלא גם בשל היותו פרויקט מדע יישומי.

"הרעיון הוא איתור אתלטים עתידיים, אימונם וקידומם", אמר אדמס בטקס החגיגי. "בנוסף, נבצע מחקר, לרבות עבודה בחדר מיוחד, שיאפשר לאתלטים להתאמן בתנאים המדמים גובה וטמפרטורה. אנחנו רוצים להציע מתקן מתקדם מסוגו, שיאפשר לישראל להיות אומת הֶזנק גם בתחום הספורט: אנחנו רוצים להראות לעולם שאנחנו יכולים להצטיין בכל תחום שאנחנו מחליטים להתמקד בו".
"מדובר במכון מחקר אקדמי, שנועד לחקור, להעריך ולשפר את יכולותיהם של ספורטאים ברמה האולימפית", אומר ראש המכון המיועד, פרופ' מיקי שיינוביץ, כיום ראש המחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה. "המכון יצויד במכשור ובמתקנים המתקדמים ביותר בתחום, אשר אינם קיימים היום בישראל, ויאפשר לראשונה לספורטאי העילית שלנו ליהנות מבדיקות, מהכוונה ומאימון ברמה הגבוהה ביותר, באופן מתמשך ותחת קורת גג אחת".

להביא יותר מדליות
במעבדות המחקר של מכון סילבן אדמס ייחשפו ספורטאים מצטיינים לתנאים תובעניים במיוחד, במטרה לבחון ולחקור את ביצועיהם ולפתח שיטות חדשניות לשיפור היכולת במגוון היבטים: הנדסת ספורט – פיתוח הֶתקנים לבישים וחיישנים מתקדמים שיאמדו את כישוריו של הספורטאי; פיזיולוגיה – הערכת תפקודי הספורטאי ותגובת גופו למאמץ; ביומכניקה – הערכת הביצוע המוטורי של הספורטאי; ופסיכולוגיה של הספורט, עם דגש על חקר הבסיס המוחי של המוטיבציה ושיפור הביצועים.

המעבדות יצוידו במערכות מחזית הטכנולוגיה בתחום, ביניהן מצלמות מהירות ללכידת התנועה ומכשירים להקלטת פעילות השרירים ולמדידת הכוח המופעל. הציוד המתקדם יאפשר לחוקרים לבנות מודלים תלת-ממדיים של תנועת הספורטאי ולחקור את הביומכניקה של הפעולות המבוצעות על-ידו. על סמך כל אלה, ניתן יהיה לפתח אסטרטגיות למניעת פציעות, לתכנן אימונים יעילים (בין היתר, לאחר פציעה), ובאופן כללי לפתח ולקדם את יכולותיהם של המתאמנים.

 מערכות מתקדמות נוספות (EEG, מכשיר למעקב אחר תנועות העיניים, וכן מכשיר MRI במרכז ההדמיה ע"ש פדריקו שטראוס) יאפשרו לנטר ולבחון את הפעילות המוחית של הספורטאים במהלך האימון. באופן זה, יעקבו החוקרים אחר שינויים המתרחשים במוחות הספורטאים בתגובה לתכניות אימונים שונות, ויבחנו הבדלים במוטיבציה וביכולת הקוגניטיבית. לאורך זמן, יסייעו מחקרים אלה לאתר ספורטאים מבטיחים ולכוון אותם בדרך להצלחות ולניצחונות. פרופ' שיינוביץ מציין, כי אותם מתקנים – למשל, 'המלון ההיפוקסי', יוכלו לשמש גם יחידות עילית של צה"ל למטרות מיון ואימונים.

לצד תרומתו למחקר בתחום הספורט, ייצור מכון סילבן אדמס הזדמנויות חדשות גם בתחום ההוראה, כמו פתיחת מסלול לתואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ בפקולטה לרפואה, ובו שתי התמחויות – קלינית וספורטיבית. בוגרי המסלול הספורטיבי, שאינו קיים כיום במדינה, צפויים לייסד דור חדש של אנשי מקצוע, שיתרום רבות לשיפור הישגיהם של ספורטאי ישראל. כמו כן, יציע המכון הרחבה לקורסי הכשרה למאמנים, והעשרה בפיזיולוגיה ובביומכניקה לסטודנטים לרפואה ולמקצועות הבריאות.

 "החזון של מכון סילבן אדמס לספורט הוא שיפור הישגיהם של ספורטאי ישראל", מסכם פרופ' שיינוביץ. "במילים אחרות, אנחנו רוצים לראות אותם מביאים יותר מדליות הביתה. בניית המבנה הייעודי תארך כשלוש שנים, אך אנו מתכננים לצאת לדרך כבר בעוד שנה, על ידי רכישת מכשור חדיש והצבתו באתרים זמניים – עד להשלמת הקמת המכון במשכנו החדש והקבוע. אני מקווה שלקראת אמצע 2018 כבר נפעיל חלק מהתשתיות – ונתחיל להביא את המדליות!"